נהלי חירום תת-קרקעיים: מדריך עולמי לבטיחות והישרדות

סביבות תת-קרקעיות, כמו מנהרות, מכרות, רכבות תחתיות ומתקנים תת-קרקעיים, מציבות אתגרים ייחודיים בזמן חירום. גישה מוגבלת, חללים סגורים וסכנות פוטנציאליות כמו הצפות, שריפות וקריסות מבניות דורשים נהלי חירום מיוחדים. מדריך מקיף זה מספק סקירה עולמית של שיטות עבודה מומלצות להיערכות, תגובה והישרדות במצבי חירום תת-קרקעיים, החלות על פני תעשיות ומיקומים גיאוגרפיים מגוונים.

הבנת סכנות תת-קרקעיות

לפני שנעמיק בנהלים ספציפיים, חיוני להבין את הסכנות הפוטנציאליות הטמונות בסביבות תת-קרקעיות. אלה יכולות להשתנות בהתאם לסוג המתקן ומיקומו, אך הסיכונים הנפוצים כוללים:

• הצפה: הצטברות מים עלולה להציף במהירות חללים תת-קרקעיים, מה שיוצר סיכון טביעה ופוגע בציוד. דוגמאות כוללות שיטפונות בזק במערכות רכבת תחתית (למשל, סיאול, דרום קוריאה) וחדירת מים בפעולות כרייה.
• שריפה: אוורור מוגבל ונוכחות חומרים דליקים עלולים לגרום לשריפות להתפשט במהירות וליצור עשן רעיל. שריפות במכרות (למשל, סנטרליה, פנסילבניה, ארה"ב) ידועות לשמצה במיוחד בשל משכן הארוך וחומרתן.
• קריסה מבנית: חוסר יציבות בקרקע או הידרדרות של מבני תמיכה עלולים להוביל למפולות וקריסות, ללכוד אנשים ולהפריע למאמצי חילוץ. זוהי דאגה משמעותית במערכות רכבת תחתית מזדקנות (למשל, הרכבת התחתית של לונדון) ובסביבות מכרה לא יציבות.
• דליפות גז: הצטברות של גזים נפיצים או רעילים, כגון מתאן, פחמן חד-חמצני ומימן גופרתי, עלולה ליצור סכנות בריאותיות מיידיות ולגרום לפיצוצים. פיצוצי מתאן הם סכנה חוזרת במכרות פחם ברחבי העולם (למשל, סין, פולין).
• הפסקות חשמל: אובדן חשמל עלול לשבש מערכות תאורה, אוורור ותקשורת, ולהחמיר את הסיכונים של סכנות אחרות. זה קריטי במיוחד במכרות עמוקים ובמנהרות ארוכות.
• תקלות ציוד: תקלות במכונות, כגון מחפרים, רכבות ומערכות אוורור, עלולות לגרום לתאונות, פציעות ושיבושים בפעילות.
• איכות אוויר ירודה: אבק, חלקיקים והיעדר אוורור נאות עלולים להוביל לבעיות נשימה וראות מופחתת. זוהי דאגה נפוצה בפרויקטי כרייה ובנייה.

היערכות לחירום: מניעה היא המפתח

היערכות יעילה לחירום היא אבן הפינה של הבטיחות התת-קרקעית. הדבר כרוך בגישה רב-גונית הכוללת הערכת סיכונים, הדרכה, אספקת ציוד ותכנון למצבי חירום.

הערכת סיכונים וזיהוי סכנות

הערכת סיכונים מקיפה היא הצעד הראשון בזיהוי סכנות ונקודות תורפה פוטנציאליות. זה צריך לכלול הערכה יסודית של הסביבה הספציפית, נהלי התפעול ואיומים חיצוניים פוטנציאליים. יש לשקול גורמים כמו תנאים גיאולוגיים, מערכות אוורור, יכולות כיבוי אש ותשתיות תקשורת.

דוגמה: מערכת רכבת תחתית בעיר חוף צריכה להעריך את הסיכון להצפה עקב נחשולי סערה ועליית פני הים. הערכה זו צריכה להנחות את התכנון של מחסומי שיטפונות, מערכות שאיבה ותוכניות פינוי.

הדרכות ותרגילים

הדרכות ותרגילים קבועים חיוניים כדי להבטיח שהצוות מוכן להגיב ביעילות במצב חירום. ההדרכה צריכה לכסות נושאים כגון:

• נהלי פינוי חירום
• טכניקות כיבוי אש
• עזרה ראשונה והחייאה
• שימוש בציוד חירום (למשל, מכשירי נשימה, מחלצים-עצמיים)
• פרוטוקולי תקשורת
• טכניקות חיפוש והצלה

יש לערוך תרגילים באופן קבוע ולדמות תרחישי חירום מציאותיים, כגון שריפות, קריסות ודליפות גז. תרגילים אלה מסייעים לזהות חולשות בתוכנית החירום ולשפר את זמני התגובה.

דוגמה: יש להדריך עובדי מכרות בשימוש במחלצים-עצמיים סגורים (SCSRs), המספקים אספקה זמנית של אוויר נקי במקרה של דליפת גז או שריפה. תרגילים קבועים צריכים לדמות את הלבישה והשימוש במכשירים אלה בסביבה אפופת עשן.

ציוד ואספקה לשעת חירום

ציוד ואספקה נאותים לשעת חירום צריכים להיות זמינים ומתוחזקים כראוי. זה כולל:

• מערכות תקשורת: מכשירי קשר דו-כיווניים, טלפוני חירום ומערכות כריזה חיוניים לתקשורת בין הצוותים לבין כוחות החירום.
• ציוד כיבוי אש: מטפים, צינורות כיבוי אש ומערכות ספרינקלרים חיוניים לשליטה וכיבוי שריפות.
• ציוד חילוץ: כלי חילוץ הידראוליים, ציוד תמיכה וכלבי חיפוש והצלה נדרשים לחילוץ אנשים לכודים.
• ציוד עזרה ראשונה: ערכות עזרה ראשונה, אלונקות ודפיברילטורים חיצוניים אוטומטיים (AED) חיוניים למתן טיפול רפואי מיידי.
• תאורת חירום: גנרטורים לגיבוי ואורות המופעלים על סוללות נדרשים לשמירה על הראות במהלך הפסקות חשמל.
• מחלצים-עצמיים: מחלצים-עצמיים סגורים (SCSRs) מספקים אספקה זמנית של אוויר נקי במקרה של דליפת גז או שריפה.
• נתיבי מילוט: נתיבי מילוט מסומנים בבירור ומתוחזקים היטב חיוניים להקלת פינוי מהיר.

דוגמה: בתחנות רכבת תחתית צריכות להיות יציאות חירום מסומנות בבירור, מוארות בתאורת גיבוי ומצוידות בטלפוני חירום המתחברים ישירות למרכז הבקרה.

תוכנית תגובה לחירום

תוכנית תגובה מקיפה לחירום צריכה לתאר את הנהלים שיש לבצע במקרה של חירום. תוכנית זו צריכה לכלול:

• אנשי קשר ותפקידים ייעודיים לשעת חירום
• נהלי פינוי
• פרוטוקולי תקשורת
• נהלי חיפוש והצלה
• נהלי תגובה רפואית
• תיאום עם שירותי חירום חיצוניים

יש לסקור ולעדכן את תוכנית התגובה לחירום באופן קבוע כדי לשקף שינויים בסביבה, בנהלי התפעול ובדרישות הרגולטוריות.

דוגמה: לפרויקט בניית מנהרה צריכה להיות תוכנית תגובה לחירום המתווה את הנהלים לחילוץ עובדים שנלכדו בקריסת מנהרה. תוכנית זו צריכה לכלול שימוש בציוד חילוץ מיוחד ותיאום עם שירותי הכיבוי וההצלה המקומיים.

נהלי תגובה לחירום: פעולות במשבר

כאשר מתרחש מצב חירום תת-קרקעי, הזמן הוא גורם מכריע. פעולה מיידית והחלטית חיונית למזעור השפעת האירוע ולהבטחת בטיחות הצוות.

פעולות מיידיות

• הפעלת האזעקה: הודע מיד למרכז הבקרה או לשירותי החירום באמצעות מערכת התקשורת הייעודית.
• הערכת המצב: הערך במהירות את אופי והיקף מצב החירום. זה יעזור לקבוע את אסטרטגיית התגובה המתאימה.
• הפעלת תוכנית התגובה לחירום: פעל על פי הנהלים המפורטים בתוכנית התגובה לחירום.
• פינוי במידת הצורך: אם המצב מצדיק זאת, פנה את האזור מיד בהתאם לנתיבי המילוט הייעודיים.
• סיוע לאחרים: עזור לאחרים להתפנות, במיוחד לאלה שעשויים להיות פצועים או מוגבלים.

תרחישי חירום ספציפיים ותגובות

שריפה

• הפעלת אזעקת האש: הפעל מיד את אזעקת האש כדי להזהיר אחרים באזור.
• פינוי: פנה את האזור מיד, בהתאם לנתיבי המילוט הייעודיים.
• שימוש במטפים: אם השריפה קטנה וניתנת לשליטה, השתמש במטף כיבוי כדי לכבותה.
• סגירת דלתות אש: סגור דלתות אש כדי להכיל את השריפה ולמנוע את התפשטותה.
• דיווח על השריפה: דווח על השריפה למרכז הבקרה או לשירותי החירום, וספק פרטים על המיקום, הגודל ואופי השריפה.

הצפה

• הפעלת אזעקות הצפה: הפעל אזעקות הצפה כדי להזהיר אחרים מפני הסכנה המתקרבת.
• פינוי: פנה לשטח גבוה יותר או לאזורים בטוחים ייעודיים.
• איטום פתחים: נסה לאטום פתחים כדי למנוע חדירת מים נוספת (אם בטוח לעשות זאת).
• ניטור מפלס המים: נטר את מפלס המים ודווח על שינויים למרכז הבקרה או לשירותי החירום.
• ניתוק חשמל: אם אפשר, נתק את החשמל כדי למנוע סכנות חשמליות.

קריסה מבנית

• הגן על עצמך: חפש מחסה תחת חפצים יציבים או באזורים בטוחים ייעודיים.
• הערכת פציעות: בדוק את עצמך ואחרים לאיתור פציעות.
• קרא לעזרה: השתמש בכל מכשיר תקשורת זמין כדי לקרוא לעזרה.
• חסוך באנרגיה: חסוך באנרגיה ובמים בזמן ההמתנה לחילוץ.
• אותת לעזרה: אם אפשר, אותת לעזרה באמצעות אורות, קולות או חומרים מחזירי אור.

דליפת גז

• הפעלת אזעקות גז: הפעל אזעקות גז כדי להזהיר אחרים מפני נוכחות גזים מסוכנים.
• פינוי: פנה את האזור מיד, בהתאם לנתיבי המילוט הייעודיים.
• הימנע ממקורות הצתה: הימנע מכל מקור הצתה, כגון להבות פתוחות או ציוד חשמלי.
• דווח על הדליפה: דווח על הדליפה למרכז הבקרה או לשירותי החירום, וספק פרטים על המיקום וסוג הגז.
• השתמש במכשירי נשימה: אם הוכשרת ומצויד, השתמש במכשירי נשימה או במחלצים-עצמיים כדי להגן על עצמך מפני הגז הרעיל.

אסטרטגיות הישרדות: להישאר בחיים מתחת לאדמה

במצבי חירום תת-קרקעיים מסוימים, פינוי עשוי לא להיות אפשרי באופן מיידי. במצבים אלה, אסטרטגיות הישרדות הופכות לקריטיות.

חיסכון במשאבים

• מים: הקצב מים בזהירות. אם אפשר, אסוף עיבוי או מי גשמים.
• מזון: הקצב מזון בזהירות. אם אפשר, זהה צמחי מאכל (רק אם אתה בטוח לחלוטין).
• אנרגיה: חסוך באנרגיה על ידי שמירה על רוגע והימנעות מפעילות גופנית מיותרת.
• אוויר: חסוך באוויר על ידי נשימה איטית והימנעות מפעילות מאומצת.

שמירה על המורל

• שמור על חיוביות: שמור על גישה חיובית ועודד אחרים לעשות כן.
• קבע שגרה: קבע שגרה יומית כדי לשמור על תחושת נורמליות.
• תקשר: אם אפשר, תקשר עם אחרים כדי לשתף מידע ולספק תמיכה.
• הישאר מעודכן: הישאר מעודכן לגבי המצב על ידי ניטור כל ערוצי התקשורת הזמינים.

איתות לעזרה

• השתמש באורות: השתמש באורות כדי לאותת לעזרה, כגון הבהוב פנס או שימוש במראה כדי להחזיר אור שמש.
• הקם רעש: הקם רעש כדי למשוך תשומת לב, כגון דפיקה על חפצי מתכת או צעקות.
• השאר סימנים: השאר סימנים לאורך נתיבך כדי להנחות את המחלצים.
• הדלק מדורת איתות: אם אפשר ובטוח, הדלק מדורת איתות כדי למשוך תשומת לב.

נהלים לאחר חירום: התאוששות ולקחים

לאחר מצב חירום תת-קרקעי, חיוני להתמקד בהתאוששות ובלמידה מהניסיון. זה כולל:

חילוץ והתאוששות

• מתן עדיפות לחילוץ: תן עדיפות לחילוץ של אנשים פצועים ולכודים.
• מתן טיפול רפואי: ספק טיפול רפואי מיידי לפצועים.
• אבטחת האתר: אבטח את האתר כדי למנוע תאונות נוספות ולהקל על חקירות.
• שחזור שירותים חיוניים: שחזר שירותים חיוניים, כגון חשמל, מים ותקשורת.

חקירה וניתוח

• ערוך חקירה יסודית: ערוך חקירה יסודית כדי לקבוע את הגורם למצב החירום.
• נתח את התגובה: נתח את יעילות התגובה לחירום וזהה תחומים לשיפור.
• יישום פעולות מתקנות: יישם פעולות מתקנות כדי למנוע התרחשות של מצבי חירום דומים בעתיד.
• עדכון תוכניות חירום: עדכן את תוכניות החירום בהתבסס על הלקחים שנלמדו מהאירוע.

תמיכה פסיכולוגית

• מתן ייעוץ: ספק ייעוץ ותמיכה לאלה שנפגעו מהאירוע.
• טיפול בטראומה: טפל בכל טראומה פסיכולוגית שעלולה להיגרם מהאירוע.
• קידום התאוששות: קדם את ההתאוששות והרווחה של כל אנשי הצוות.

תקנים ותקנות עולמיים

מספר ארגונים בינלאומיים וגופי רגולציה קבעו תקנים והנחיות לבטיחות תת-קרקעית. אלה כוללים:

• ארגון העבודה הבינלאומי (ILO): ה-ILO פיתח אמנות והמלצות בנושא בטיחות ובריאות במכרות, מנהרות ומקומות עבודה תת-קרקעיים אחרים.
• האיחוד האירופי (EU): לאיחוד האירופי יש הנחיות בנושא בטיחות ובריאות בעבודה, כולל דרישות ספציפיות לסביבות תת-קרקעיות.
• מינהל הבטיחות והבריאות במכרות (MSHA) (ארה"ב): MSHA אוכף תקנות להגנה על בטיחותם ובריאותם של כורים בארצות הברית.
• האגודה הלאומית להגנה מפני אש (NFPA) (ארה"ב): NFPA מפתחת קודים ותקנים לבטיחות אש, כולל אלה החלים על מתקנים תת-קרקעיים.

חיוני לציית לכל התקנות והתקנים הרלוונטיים כדי להבטיח את בטיחות הצוות העובד בסביבות תת-קרקעיות.

סיכום

נהלי חירום תת-קרקעיים חיוניים להגנה על חיים ולמזעור השפעת תאונות ואסונות בסביבות תת-קרקעיות. על ידי יישום אמצעי היערכות מקיפים, הדרכת צוותים ופיתוח תוכניות תגובה יעילות, אנו יכולים ליצור מקומות עבודה תת-קרקעיים בטוחים ועמידים יותר. שיפור מתמיד, המבוסס על לקחים שנלמדו מאירועי עבר, הוא חיוני להבטחת הבטיחות המתמשכת של אלה שעובדים ונוסעים מתחת לפני השטח.

מדריך זה מספק סקירה כללית של נהלי חירום תת-קרקעיים. חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע מוסמכים בתחום הבטיחות ורשויות רגולטוריות כדי לפתח תוכניות ונהלים ספציפיים המותאמים לסכנות ולאתגרים הייחודיים של כל סביבה תת-קרקעית. הבטיחות היא מעל הכל.